קשר בסוף חבל
מאת: יערון פוזננסקי, אפר’ 2015
למה?
למה מה?
למה צריך קשר בקצה חבל? איזה? איפה? תמיד?
לתשובות – הישארו איתנו.
אני מניח או מאוד מקווה שהתשובה האוטומטית שלכם תהיה: “כדי שאם החבלים קצרים מידי, לא ניפול.”
אבל האם תמיד נקשור קשר בקצה חבל? איזה קשר נקשור?
אז נתחיל מזה שקשירת קשר בקצה חבל, מטרתה אכן למנוע את נפילתנו במקרה של חבל קצר מידי, אבל איך לעזאזל הגעתם למצב שאתם זורקים חבל במורד מפל או מצוק שאינכם יודעים את גובהו???
קודם כל חשוב לכם לבדוק, לפני שאתם יוצאים לטייל ולגלוש, שתבררו את מירב המידע על המסלול אותו אתם הולכים לעשות, וכמובן – קחו אתכם חבלים באורך המתאים.
קשר בקצה חבל – אינני ממליץ לעשות כן באופן אוטומטי ובכל מקום, אך במידה ואתם חוששים שהחבל איננו מגיע עד תחתית המצוק – זה יכול להציל את חייכם. חשובה יותר מכך – היא העירנות שלכם בעת הגלישה – לבדוק בדרך עד להיכן מגיע החבל והאם הוא הסתבך בדרך.
קשר בקצה חבל, גם אם אינכם בטוחים באורכו, איננו הדבר המתאים בכל מצב. בעת גלישה במסלול קניונינג רטוב, קשר בקצה חבל עלול להקשות עליכם את שחרור אמצעי החיכוך ויכול לגרום לטביעה. קשר בקצה חבל במצוקים מאוד משוננים (מניסיון – הרי ואדי ראם, למשל) עלולים להיתקע בדרך ויהיה קשה עד בלתי אפשרי לשחררם, ועוד.
אז מתי ואיך בכל זאת נשתמש בקשר בקצה חבל?
* כאן המקום להעיר, שהמאמר הזה איננו מכוון לגולשי המערות – שם הגלישה מתבצעת בדר”כ עם חבל הנמצא בתוך תיק, ושם תמיד קושרים קשר בקצה חבל.
אך אם בנחלי ומצוקי ארצנו עסקינן – כמו בכל דבר, מומלץ לפעול בשיקול דעת. במידה והקשר בקצה החבל לא עלול לסכן אתכם או להיתקע, ואינכם יודעים מהו גובה המצוק או אינכם בטוחים שהחבל מגיע אז תעשו קשר. ובכל מקרה, אם הלכתם לטייל ואינכם יודעים אם החבל שלכם מספיק – תביאו עוד אחד, שתוכלו להאריכו.
איזה קשר? ואיפה נעשה אותו?
קשר לופת (אל”ף) או קשר שמונה, הם בדר”כ הבחירה הרווחת במקומותינו.
נעשה את הקשר כמטר – מטר וחצי לפני סוף החבל. ככה אם נגיע לקשר, יהיה לנו מספיק חבל כדי לתפעל; לטפס פרוסיקים חזרה או לחבר חבל אחר להארכה.
אם אתם מתעתדים לחבר חבל נוסף, מומלץ לכם לעשות קשר שמונה, כך תוכלו להוסיף חבל במהרה בקשר פלמי. דאגו לעדכן את הגולש הראשון אם יש קשר או אין.
לסיכום:
– בררו היטב מהו גובה הגלישות במסלול שלכם והצטיידו בהתאם.
– במידה ואתם עושים מסלול שבו אתם לא בטוחים מה גובה הגלישות – הצטיידו מראש בחבלים ארוכים יותר, או בחבלים נוספים.
– כשאתם גולשים ראשונים, גלשו לאט ובדקו את מסלולו של החבל, פתרו בדרך תקלות של חבל שהסתבך או נתקע על מדף, ובדקו שהחבל מגיע לתחתית המצוק.
– אם בכל זאת החלטתם לקשור קשר בקצה חבל – עשו זאת רק אם זה לא עלול לסכן אתכם או להיתקע.
– הקשרים הרווחים – קשר אל”ף או קשר שמונה. קשר שמונה מתאים גם כהכנה לחיבור חבל נוסף להארכה.
– דאגו לעדכן את הגולש הראשון אם יש קשר או אין. ולמרות זאת, על הגולש הראשון לגלוש בעירנות, כאילו אין קשר.
במארס 1998 ירדו שני חבר’ה בגלישה לתוך מערת הקולונל בהר סדום. הראשון ירד, ונפל את 15 המטרים האחרונים כי החבל היה קצר מידי. הוא שבר את רגליו ונפגע בגבו והתעלף.
השני – שהיה בטוח שהכל בסדר – גלש גם הוא, נפל גם הוא ושבר עצמות גם הוא.
השניים חולצו לאחר 40 שעות, רק לאחר שמישהו שם לב לרכבם הנטוש והפרוץ.
קשר בקצה חבל היה מציל אותם מפציעה, אבל בירור מקדים והגעה עם ציוד מתאים היו מונעים מהם להסתבך.
מאמרים וסרטונים בתחום הסנפלינג שאולי יעניינו אותך
גיידבוקים
הסבר מפורט, כולל תמונות, למסלולים טיול בנחלים מאושרים לגלישה בישראל